הדין הדתי במדינת ישראל, גם אם נחשב מיושן בעיני רבים, אחראי לקביעות רבות בענייני גירושין, ובעיקר בכל הנוגע לילדים. תשלומי המזונות, הסדרי הראייה עם הילדים וסוגיות נוספות אמנם עשויות להתדיין במסגרת גישור, בו יקבלו 2 הצדדים החלטות משותפות, אך בהעדר הסכמה ורצון להגיע לפשרה, צד אחד עלול לצאת מקופח.
החדשות הטובות הן, שבשנים האחרונות הופיעו מספר תיקונים, שנועדו ליצור שוויון בין שני הצדדים ולהביא להסדרם שתואמים את רוח התקופה בה אנו חיים. עם זאת, עבור כל אחד מהצדדים חשוב שיהיה ייצוג מקצועי, שיכיר את האינטרסים של הלקוח וידע לאן לנווט את הסירה בסערת הליך הגירושין.
מזונות ילדים
בתי הדין הרבניים אינם רשאים לדון במזונות ילדים ללא הסכמת שני הצדדים. באופן כללי, קיימת הטיה לטובת האם, שכן על פי החוק היבש והמיושן, צורכי הילד ההכרחיים עד גיל 6 מוטלים על האב. בשנים קודמות היה נהוג להטילם עד גיל 15.
רבים טוענים, שההטיה הזו פוגעת באב פעמיים, שכן גם בעת שהיית הילדים בביתו במסגרת הסדרי הראייה, הוא נדרש לכלכל אותם. על כן, יש לוודא שעורך הדין מומחה לענייני משפחה המייצג מסב את תשומת לבו של בית הדין להסדרי הראייה שנקבעו ולהתחשב בהם בעת קביעת גובה המזונות.
פרט לכך שהקביעה הזו עשויה לסייע לאב, היא באופן חד משמעית לטובת הילד, שכן היא מפחיתה עול כלכלי מהאב, שיכול להרשות לעצמו מגורים הולמים ונאותים עבורו ועבור ילדו בעת שהייתו בצל קורתו.
חשוב לציין, שקביעה בהתאם להסדרי הראייה משקפת את רוח התקופה והפמיניזם, ואף הגיונית והוגנת יותר. בכל מקרה, ניתן לנהל תיק מזונות גם מחוץ לבית הדין הרבני על מנת שלא להיות כפוף להחלטותיו.
כיצד נקבע גובה המזונות?
גובה המזונות מתבסס על פרמטרים שונים, ביניהם תנאי התא המשפחתי, גובה ההכנסות, גיל הילדים ועוד. בנוסף, גם לבית הדין שבו מנוהל התיק יש השפעה (רבני/ משפחה) ולנטיית השופט בתיק.
הלכת המזונות החדשה קובעת כי סכום המזונות נקבע ב- 2 מדרגות: עד גיל 6 (ללא התייחסות להכנסה של האם) ומעל גיל 6 (ללא הבדלים מגדריים).
- גובה המזונות עד גיל 6 – באופן כללי, סכום המזונות עומד על 1,150 ש"ח+ מדור+ מחצית ההוצאות החריגות. אין באמת נוסחה הגיונית לקביעה זו, אך על פיהה פוסקים בבית הדין הרבני. גובה המזונות יכול להצטמצם ככל שהילד שוהה במחיצת האב יותר, וניתן לדון בהם בהתאם לנסיבות ספציפיות כמו גובה ההכנסות של הצדדים, צורכי הילד, רמת החיים לה הוא רגיל וכיו"ב. כמו כן, אם יש לשלם מזונות על יותר מילד אחד, הסכום עשוי לרדת, שכן הוצאות כמו מזון לדוגמה אינן מוכפלות, אלא מתווספות.
- מזונות בגילאים 6-18 – ההלכה החדשה קובעת כי סכום המזונות ייקבע לפי ההכנסות של הצדדים ובהתאם להסדרי הראייה. ההנחה הבסיסית היא שצורכי הילד נעים בין 1,400 ל- 2,200 ש"ח.
- מזונות מעל גיל 18 – בדרך כלל גובה המזונות פוחת ב- 2 שליש, אך אין זה גורף. כמו כן, ניתן לפסוק כי הסכום ישולם ישירות לילד, שהנו כבר בגיר.
מדור, אחזקת מדור והוצאות חריגות
במקרים בהם האם שוכרת דירה עם ילדיה, יתווספו דמי מדור לתשלומי המזונות, וכן אחוז מגובה ההוצאות בגין חשמל, מים, ארנונה וכדו'.
הוצאות חריגות הן הוצאות שדורשות את הסכמת 2 הצדדים, וכוללות תשלומים על מעון, טיפולי שיניים, משקפי ראייה, טיפולים פסיכולוגיים, חוגים, שיעורים פרטיים, הוצאות על פלאפונים של הילדים וכדו'.
באשר לקצבאות שהאם מקבלת, יש לדרוש לכלול אותם בחישוב גובה ההכנסות. קצבאות אלו כוללות קיצבת ילדים, קיצבה ממדור חינוך שניתנת בתחילת שנה וכו'. באשר לקצבת ילד נכה, יש לבחון האם היא מכסה את צרכיו ולדון בכך באופן פרטני.
היעדר המגדריות בהלכה החדשה
פרט לגובה המזונות, העדר המגדריות מגיל 6 ומעלה עשוי לקבוע כי במקרים בהם שכר האם גבוה יותר, היא זו שעשויה לשלם מזונות לאב. לשם כך נדרש האב להגיש תביעה מטעמו.
מזונות ילדים בבית הדין הרבני
עם הסכמת 2 הצדדים בלבד, רשאי בית הדין הרבני לפסוק בסוגיית המזונות, אך מאחר ואינו מקבל את ההלכה החדשה, קביעתו תקפה עד גיל 18, ובמרבית המקרים סכומי המזונות שהוא קובע נמוכים יותר. עם זאת, אין בהחלטת בית הדין הרבני התייחסות לשכר האם, מה שעלול להפלות את האב לרעה.
ביגוד והנעלה
במסגרת ההסכם שנקבע חשוב לציין האם מזונות הילדים כוללים ביגוד והנעלה. מכיוון שזהו אחד הנושאים הכי שנויים במחלוקת, חובה להסב לכך את תשומת לב הצדדים, שכן מי שבוחרים לא לכלול אותם מתחייבים לרכוש ביגוד בעצמם (חובה זו חלה על שני הצדדים).
